טרנזיציה דטרנזיציה. לובשת תחפושת שאני לא יכולה להסיר
תמיד לבשתי תחפושת. המעבר יצר אחת שאיני יכול להסיר. גרמתי לזה לעבוד על ידי כך שלא הרגשתי את הדברים שהיו מערערים את האמת הזו.
סקירה כללית
סם, שהיה ידוע בעבר כמאיה, מתאר את ההתגלמות הרגשית והרוחנית ההדרגתית שלו לאחר עשורים של ניתוק מגוף גברי שהוא שנא ושינה. הוא מסביר שהשתתפות באירוע חברתי בלבוש נשי חוללה את ההבנה שהמעבר יצר תחפושת שאינו יכול להסיר, מה שהוביל אותו להכרה בכך שהצהרותיו המוקדמות על חוסר חרטה היו חלקית הגנה עצמית. הוא מחפש כעת לחיות ב-"Suthness" או אמת, ומקבל שלחזרה במעבר אין תבנית והוא כנראה יישאר חיצונית כפי שהוא, תוך שהוא מבקש סליחה על ששינה את מתנת האל, ומטפל בגופו במקום לחלל אותו.
סיכום וידאו מלא
סם מסביר שהסרטונים שלו מתעדים מסע מתמשך של התגלמות אל תוך המציאות לאחר עשורים של התחבאות מטראומה. הוא מציין שכל סרטון הוא ספונטני וקתרטי, משנה אותו תוך כדי שהוא מדבר, וזו הסיבה שהתהליך לוקח זמן ודורש ניסיונות מרובים. הוא אומר שהוא מקליט מאז סוף 2020 ומגיע כעת לנקודה של שינוי ויציבות עמוקים. הוא משתף שהוא קרא את כתביה של ג'וליאן מנוריץ' וכתבים מיסטיים נוצריים אחרים, תוך התמקדות במילה האנגלית התיכונה "Suthness", שמשמעה אמת, צדק, מציאות והלימה. הוא חש משיכה לחיות באמת לאחר חיים שלמים של הימנעות מכאב. הוא מסביר שהחלמה דורשת מעבר הדרגתי דרך כל מה שלא רצינו להרגיש, וזה חייב לקרות לאט כדי למנוע אסון. הוא מקשר את הצורך שלו בתחפושות ובפרסונות לפצעים מילדות, וקובע שהתעלמות גרמה לו להרגיש חסר משמעות, ושהיחס אליו כאל מאיה לאחר המעבר הרגיש כהוכחה שהוא קיים. הוא מתאר השתתפות במפגש חברתי לאחר שנים של בידוד, כשהוא לובש חולצה נשית וג'ינס. מכיוון שקולו שקט עקב מיתרי קול פגומים, הוא לא יכול היה להשתתף וישב והביט. הוא נעשה מודע בחריפות לכך שהוא לובש תחפושת, מה ששחרר רגש גולמי, אובדן עמוק וריקנות. הוא עזב והתייפך בדרך הביתה. בבוקר למחרת הוא הבין שהוא תמיד לבש תחפושות וביצע זהויות כי הרגיש שהעצמי האמיתי שלו אינו ראוי. הוא מזהה את המעבר כיצירת תחפושת שאינו יכול להסיר, אף שבעבר אמר שהוא לא מתחרט עליה. הוא שואל כעת אם הטענה שזה עבד הייתה הגנה עצמית כדי לא להרגיש את האמת. הוא מהרהר על כך שהיה מנותק מגופו עקב טראומה מוקדמת, ששנא אותו כמקום כואב, ושינה אותו באמצעות קעקועים ומעבר מגדרי. הוא רואה בזה חילול מתנה מאלוהים. הוא מדגיש שסליחה חיונית כדי להפסיק להפנים את קולם של הבריונים מהעבר. הוא מתאר מעבר לעבר ניתק אדיב, המתבונן בגופו כמתנה שיש לטפח. הוא מספר שהוא אמר לאנשים בכפר שלו לקרוא לו סם, ומצא את זה מפריע כי הוא עדיין נראה כמו אישה. הוא אומר שהוא לא רוצה שאחרים ישתפו פעולה עם אשליה. הוא מכיר בכך שאין תבנית ל"חזרה במעבר" (detransition) ושהוא חייב לחיות עם בחירותיו בכנות, לנהל את חוסר המציאות של מה שעשה תוך הכרה במציאות. הוא מתכנן להסיר את שתלי החזה שלו אך כנראה יישאר כפי שהוא, ומקבל שהדיסוננס הזה מורכב. הוא מסיים בציטוט מג'וליאן מנוריץ' על כך שהנשמה נבראה באלוהים, וקובע שהוא מרגיח שהוא חייב לבקש מאלוהים סליחה על כך שחילל את מתנת היותו.