טעיתי
הזרקתי טסטוסטרון 4 שנים וחשבתי שזו התרופה נגד דיכאון שלי. זו לא הייתה; היא גזלה ממני את היכולת להניק והסתירה טראומה. טרנזיציה רפואית היא פגיעה עצמית בתחפושת של ריפוי.
סקירה כללית
Mikayla Silverthorn מתנצלת על כך שנשמעה מטיפנית ומבהירה שאינה מבקשת לאסור ניתוחים של מבוגרים, רק להגן על ילדים. אחרי ארבע שנים על טסטוסטרון היא מכנה כעת טרנזיציה רפואית ”משחה מקהה על פצע שותת”, שהסתירה את הטראומה שלה בעוד פגעה בפוריות ובבריאות; במקום זאת היא קוראת לקבלה עצמית.
סיכום וידאו מלא
ב“טעיתי”, מיקאילה סילברתורן פותחת בהודיה לצופים שלא הסכימו איתה אך נשארו מכבדים, ואומרת שטוב ליבם הניע אותה לחשוב מחדש כיצד היא מציגה את החומר שלה. היא מתנצלת על כך שנשמעה “כמו אמא שלכם שאומרת לכם מה לעשות” ומדגישה שמטרתה אינה לשלול מאיש זכויות או להביש אנשים מזוהי-טרנס, אלא לטפח דיון והבנה הדדית. היא קובעת במפורש שאינה רוצה חוקים האוסרים ניתוחי מעבר למבוגרים; הגבול המשפטי היחיד שלה הוא הגנה על ילדים, וטוענת ש“ילדים בני חמש לא צריכים לעבור מעבר”. מיקאילה מבהירה לאחר מכן את מסרה המרכזי: בעוד שמעבר חברתי (שמות, כינויים) אינו, לדעתה, מזיק פיזית, מעבר רפואי כן. בהישענות על ארבע שנות ניסיונה בנטילת טסטוסטרון, היא אומרת שפעם האמינה שהזריקות הן “נוגד דיכאון” שלעולם לא תוכל לחיות בלעדיו, רק כדי להבין מאוחר יותר שהיא “פוגעת בגופי” ומוותרת על “מתנה יפה לאפשרות להניק ילדים”. היא משווה הורמונים וניתוחים ל“קרם הרדמה על פצע שותת”, ומתעקשת שהם מסווים ולא מרפאים טראומה בסיסית. מכיוון ש“עשתה זאת לעצמי”, היא מציגה את אזהרותיה לא כהתקפות אלא כדאגה: “אני מדברת בשבילכם… אני מרגישה את הכאב שגרמת לגופך”. לאורך הסרטון מיקאילה מדגישה קבלה עצמית גופנית — “אף אחד לא נולד בגוף הלא נכון” — ומעודדת צופים “לאהוב את הגוף שלכם בדיוק כמו שהוא”. היא מכירה בכך שלמידת אהבה עצמית דרשה מספר מטפלים והתחברות הדרגתית מחדש לתחושות פיזיות שהתנתקה מהן זמן רב. היא מודה שאנשים חופשיים לא להסכים, אך מסרבת לדלל את אמונותיה למען “הנעמה לאנשים”, ומשווה מעבר רפואי לפגיעה עצמית שאחרים לא צריכים לחגוג. בסיום בנימה חומלת, היא אומרת שמטרת הערוץ היא לשתף את האמת שלה “מהלב”, בתקווה לעורר אהבה, בריאות וכבוד אוניברסליים במקום פילוג.