בורות הרופאים ושקרים מתוקים ברשת. עדותה של מגדה, ששוכנעה לעבור שינוי מגדרי:
שדיים ורחם בריאים נעלמו, הקול הושחת, הכאב קבוע: סיפורה של מגדה מראה כיצד שעה אחת עם רופא מאשר יכולה להרוס חיים. עצרו שינוי מגדרי על פי דרישה.
סקירה כללית
מגדה, פולניה כבת 30 היום, מתארת כיצד טראומה מינית שלא טופלה הובילה אותה לקהילת טרנס מקוונת שאימנה אותה לקבל אבחנה של טרנסקסואליות לאחר שעה אחת עם סקסולוג. תוך חודשים היא הייתה על טסטוסטרון מהשוק השחור, עברה כריתת שדיים כפולה ולאחר מכן כריתת רחם מלאה — צעדים בלתי הפיכים שהותירו אותה בכאב כרוני, ללא תחושה ארוטית ואבלה על אובדן גופה הבריא. היא קוראת לרפואה ולמשפט להפסיק לאשר אבחנות עצמיות ולחקור במקום זאת גורמים שורשיים.
סיכום וידאו מלא
מגדה, פולניה כבת שלושים היום, משחזרת כיצד שרשרת של אנשי מקצוע — סקסולוג, פסיכיאטר, פסיכולוג, אנדוקרינולוג, מנתח ואפילו מומחה שמינה בית משפט — אישרו את אמונתה שהיא 'טרנסג'נדרית' ופִתחו את הדרך לפעולות רפואיות בלתי הפיכות. היא מדגישה שאף אחד מהם לא חקר את הגורמים העמוקים למצוקתה; הם פשוט חיכו שתאמר 'אני רוצה בכך'. ב-2007, בגיל 22, היא קיבלה אבחנה של טרנסקסואליות לאחר ביקור אחד של שעה אצל סקסולוג שהומלץ בפורום הכחול, קהילת הטרנס המקוונת הגדולה ביותר בפולין דאז. מצוידת בתשובות מוכנות ואימון ממנהלי הפורום כיצד להימנע משאלות 'של סף', היא סיפרה לקלינאים סיפור מלומד על זהות גברית מאז ומתמיד. תוך חודשים היא הזריקה טסטוסטרון שנרכש בשוק השחור וקבעה תור לכריתת שדיים כפולה במרפאה פרטית שקיבלה את האבחנה הכתובה. הדרך הרפואית, כך היא מבינה כעת, קדם לה טראומה מינית שלא טופלה. לאחר שנאנסה וחשה בושה עזה, מגדה חיפשה באינטרנט 'אני לא רוצה שיתייחסו אלי כמו אל ילדה'. הפורום הכחול מסגר מחדש את הקנאה שלה ביחס הנייטרלי שקיבלו בנים ואת רצונה לברוח מהסקסואליזציה כהוכחה לכך שהיא 'מאישה לגבר'. מנהלי הפורום הרתיעו מהרהורים, דחפו למעבר מהיר, השחיתו קלינאים שהציעו להמתין, ואימנו חברים לנתק קשר עם קרובי משפחה 'רעילים'. מגדה פעלה לפי התסריט: היא ניתקה את הקשר עם אמה, שהתחננה בפני הרופאים שבנותה לא הראתה סימנים של דיספוריה בילדות, וקיבלה את העזרה הכספית של אביה לאחר שהקלינאים הבטיחו לו שהשינוי נחוץ לאושרה. הטסטוסטרון העמיק במהירות את קולה וגרם לצמיחת שיער גוף קבועה; כריתת השדיים הסירה שדיים בריאים שמעולם לא סלדה מהם והשאירה אותה ללא תחושה ארוטית. כאשר ניסתה להעלות ספקות, הקהילה כינתה אותה 'לא הגיונית' והזהירה שהפסקת ההורמונים 'תהרוס' את גופה. הסחרור נמשך. כדי להפחית את תדירות הזריקות הטסטוסטרון, מגדה בחרה בכריתת רחם מלאה — הסרת רחם ושחלות — שהוצגה ברשת כנוחות מינורית. המנתח רשם את האינדיקציה כ'ניתוח באיברי המין', והשמיט את העובדה שהיה זה ניתוח אלקטיבי. מיד לאחר הניתוח היא נאבקה בכאב מתמיד, רעידות נוירולוגיות, דיכאון ותחושה ש'חלק ממני מת'. הטסטוסטרון כבר לא שיפר את מצב רוחה; היא איבדה את מקור האסטרוגן הטבעי של גופה. היא שקלה לבטל את השינוי המשפטי אך גילתה שקבוצות תמיכה ואפילו עורכי דין יעצו לה לטעון ל'שינוי חוזר' כדי להגן על המוניטין של האנשי המקצוע שאבחנו אותה. קהילת הטרנס, שהייתה פעם 'המשפחה החדשה' שלה, לא סיפקה מפת דרכים חזרה; אלה שנעלמו לאחר חרטה דוברו עליהם רק בלחישות פרטיות. הפרידה המכרעת הגיעה במרץ 2022 כאשר מגדה, בהשראת החום של חברים רגילים ורצון מחודש לקשרים אותנטיים, הפסיקה את כל ההורמונים וסיפרה את סיפורה. קבלתם הפגינה אומץ לחבר מחדש עם משפחתה ולדבר בפומבי. היום היא מתארת את עצמה כ'אישה נכה' המבקשת להפוך את מה שאפשר, וקוראת למערכות הרפואיות והמשפטיות לחפש את הגורמים השורשיים במקום לאשר אבחנות עצמיות. שינוי, היא מסיקה, היה 'מסווה' שהסתיר זמנית — אך בסופו של דבר הגביר — את הכאב של האונס, הקונפליקט המשפחתי והסקסואליזציה החברתית.