חרטה טרנסג'נדרית – סרט תיעודי הולנדי
אני יודע במאה אלף אחוז שאני גבר הומוסקסואל. בשביל זה, מה שקרה לי הוא אסון. זה לא שייך לי. כל יום אני צריך להתגבר על זה.
סקירה כללית
פטריק דה וין מספר על מסעו מראיון קליטה במרפאת מגדר הולנדית ב-1998 ועד ניתוח לשינוי מין ב-2008, שעליו הוא מתחרט עמוקות. לאחר שגילה שהתיק שלו מ-1999 שלל טרנססקסואליות — ממצא שמעולם לא שותף איתו — ניסה לחיות כפטרישיה אך נפל לדיכאון קשה. הוא עשה דטרנזישן לאחר שלוש שנים, אך סובל מכאב כרוני ומייסורים נפשיים, וקיבל מאז אישור להמתת חסד; הוא אומר שהוא יודע בוודאות שהוא גבר הומוסקסואל שחייו נהרסו בגלל הניתוח.
סיכום וידאו מלא
פטריק דה ווין נולד זכר ופנה לראשונה לטיפול במרכז הרפואי האוניברסיטאי גרונינגן ב-1998. הוא נשר ב-1999 כי לא העז לעבור מעבר מול העולם החיצוני או משפחתו. במהלך משבר זהות מצא פורום ברשת שבו קרא רק סיפורים נלהבים על החיים כאדם טרנסג׳נדר, מה שהביא אותו לתהות אם גם הוא זקוק לכך, אף שהוא מציין שהתחושה לא הייתה קיימת מילדות. ב-2006 חזר למרפאת המגדר. לאחר שלוש שיחות עם פסיכיאטר קיבל אישור ליטול הורמונים נשיים והחל תקופת חיים אמיתיים שבה הציג עצמו בפומבי כאישה. הוא אסף בגדים, נעליים ותכשיטים ונראה סביר, אך חש אומלל ומפוחד ויצא רק לעתים רחוקות. הוא הודיע למטפל שלו בגרונינגן שהוא מתקשה להציג את עצמו כאישה בפומבי, אך לדבריו הרופא אמר לו שזו אינה סיבה להפסיק את הניתוח. במרץ 2008 קיבל מכתב הפניה שקבע כי השלים בהצלחה את תקופת החיים האמיתיים, וביוני 2008 עבר ניתוח לשינוי מין ואימץ את השם פטרישיה. כמה חודשים אחרי הניתוח צנח לדיכאון עמוק. ההבנה של מה שנעשה לו, ושאי אפשר לעולם להפוך זאת, נחתה עליו. הוא אומר שהוא מתחרט על כך עמוקות; זה לא שייך לו. בכל יום עליו להתגבר על כך, וכשהוא מתקלח הוא תולה מגבת על המראה כי אינו יכול לשאת להסתכל. שנים לאחר מכן הוא ובעל הדירה שלו השיגו את התיק הרפואי שלו וגילו שב-1999 צוות גרונינגן קבע שאין טרנססקסואליות, ממצא שמעולם לא נמסר לו. הוא אומר שאילו ידע, יכול היה להפנות עורף לרעיון ולחזור הביתה. הפסיכיאטר המאוחר שלו, גרט בקר, מציין שלפטריק הייתה הפרעת אישיות, בעיות התמכרות ו-PTSD, ומאמין שחקירה לא מספקת לא חשפה שרצונו להיות אישה היה פנטזיה או אשליה ולא דיספוריה מגדרית אמיתית. אחרי שלוש שנים של חיים כאישה החליט פטריק לחזור לחיות כגבר, בעקבות המניקוריסטית שלו שראתה אותו בוכה שבוע אחרי שבוע. ועם זאת גם בזה הוא אינו מאושר. הוא לעולם לא יוכל להיות שוב מלא עצמו וסובל מכאב חמור וקבוע בבטן ובשלפוחית השתן. לאחר שנים של טיפול נמצא שהוא סובל מייסורים חסרי תקווה ובלתי נסבלים, והוא קיבל אישור להמתת חסד. הוא קובע שהוא יודע בוודאות מוחלטת שהוא גבר הומוסקסואל, ושמה שקרה לו הוא אסון.