הקצין הראשון בצבא שהיה טרנסג'נדר בגלוי עובר דה-טרנזישן | רדיקלית כנה | פרק 192
הקצין הראשון בצבא שעבר תהליך טרנסג'נדר חזר בו: הורמונים וניתוחים היו רק בריחה מורכבת מכאב. מעבר רפואי יכול להרוס גופות, משפחות, עתידות—הפסיקו לדחוף ילדים לנזק בלתי הפיך.
סקירה כללית
ד"ר ג'יימס הנרי, שפעם זכה לשבחים כקצין פעיל בגלוי בצבא הראשון שהיה טרנסג'נדר, מתאר חיים שעכשיו מרגישים כמו "חיים מרובים." לאחר בושה בילדות, טראומה רפואית ואבחנה שגויה של הפרעה דו-קוטבית, הוא עבר תהליך מעבר רפואי ב-2014, רק כדי להבין שהורמונים וניתוחים היו "מנגנון התמודדות מורכב מאוד." כעת, לאחר שהוא חזר בה מהתהליך, הוא מזהיר שלהאיץ באנשים פגיעים לעשות שינויים רפואיים בלתי הפיכים יכול להרוס גופות, משפחות ועתידות.
סיכום וידאו מלא
ד"ר ג'יימס הנרי, שבעבר זכה להכרה כקצין הפעיל הראשון בגלוי כטרנסג'נדר בצבא ארה"ב, משחזר חיים שמרגישים לו כעת כמו "חיים מרובים". ב-2015 הוא יצא מהארון כאישה טרנסג'נדרית; עשור לאחר מכן הוא יושב מול ד"ר רוג'ר מקפילין לאחר שעבר דה-טרנזישן, עם זקן ועומד בפני כתב אישום פדרלי. סיפורו מתחיל בפנסילבניה הכפרית, שם מגיל חמש התלבש בסתר בבגדי בן דודו, חש בושה עזה לאחר שכונה "מגעיל", והתפלל לאל ש"ייקח את הפין שלי". גיל ההתבגרות העצים את הדיספוריה: הוא הסתיר את אהבתו לבלט, ביקש שיקראו לו "ג'יימס" במקום "ג'יימי", וקבר תחומי עניין אמנותיים ו"נשיים" כדי להימנע מלעג. הריצה הפכה למוצא המאושר שלו — צורה מקובלת ו"גברית" של ביטוי עצמי שהביאה סדר והערכה עצמית.\n\nלאחר קולג', בית ספר לצניחה והכשרה רפואית, הנרי שירת בוולטר ריד, טיפל בפצועי קרב תוך שמירה על שגרת ריצה מאומצת ונישואין שנראו קונבנציונליים. תאונת אופניים ב-2008 שברה את אגן הירכיים ושתי פרקי הידיים שלו; הטיפול הלקוי במקרה — המתנה של חמישה שבועות להדמיה, חלוקה לא זהירה של סמים — עוררה זעם צדקני שפסיכיאטרים צבאיים תייגו כהפרעה דו-קוטבית. במהלך ארבע השנים הבאות הוא קיבל מרשם לתרופות אנטי-פסיכוטיות, ליתיום ובנזודיאזפינים, עבר אשפוז פסיכיאטרי, וראה את נישואיו מתפרקים לאחר שאשתו חשפה את הדיספוריה המגדרית שלו בפני קלינאים. מיואש, הוא חקר את אפשרות המעבר, גילה את המונח "אוטוגינפיליה", ונאמר לו על ידי מנהיגי הכנסייה שהתלבשות בבגדי נשים תוביל לנידוי וגירושין. ב-2014, לאחר גירושין חדשים ובהכרה שמעבר רפואי הוא הדרך היחידה שנותרה, הוא השיג הורמונים ושינוי מגדרי חוקי דרך מרפאת ויטמן-ווקר, והפך במהירות לאייקון תקשורתי ו"מקרה מבחן" למדיניות שירות טרנסג'נדרי גלוי.\n\nאך ההקלה המובטחת התבררה כחלולה. תוך חודש הוא אושפז לזמן קצר בשל תנודות מצב רוח קשות לאחר שהפסיק פרוגסטרון, והוא מכיר כעת בכך שהמעבר שימש כ"מנגנון התמודדות מורכב מאוד" כדי לברוח ממציאות בלתי נסבלת: נישואין כושלים, תרבות רפואית צבאית ענישתית וטראומות ילדות שלא טופלו. ב-2015 הוא נישא לאשתו הנוכחית, אנה, הסכים להפסיק הורמונים כדי להביא ילדים, וחזר בהדרגה להציג את עצמו כגבר. עד 2018 הוא התנדב לשליחה למוסול, רץ מרתונים כאישה (החלטה שהוא מכנה כיום "לא הוגנת ומצערת"), ודיבר בפנטגון על אומץ בעודו מרגיש "כלוא בסביבה פוליטית". האזנה לאוטוביוגרפיה של קרל יונג במהלך נסיעות שבועיות של 338 מייל לפורט בראג עזרה לו לשלב את "האנימה והאנימוס" שלו, לקבל הן את הצדדים הגבריים והן הנשיים, ולבסוף לעבור דה-טרנזישן מלא.\n\nהראיון מסתיים בתיאורו של הנרי את כתב האישום הפדרלי שהוגש נגדו ב-2022 בגין קשירת קשר לכאורה לפגוע בארצות הברית באמצעות מידע בריאותי פרטי — אישומים שהוא מתעקש שנבנו על בסיס מבצע סמוי מאולץ ומעקב נקמני לאחר שדיווח על מקרי מוות של מטופלים בפורט בראג. התיק נסגר עם דחייה מוחלטת, אך הוא עדיין מאמין שהוא נמצא ברשימת המעקב של ה-FBI. בהתבוננות על התרבות שתייגה אותו פעם כדו-קוטבי, אחר כך כטרנסג'נדר, ולבסוף כאיום על ביטחון לאומי, הוא קורא לסבלנות, ענווה ויחסים טיפוליים אמיתיים שמכבדים את המורכבות של זהות האדם במקום למהר לרפוא או לפוליטיזציה שלה.