מטרנסג׳נדרית לאדם שהשתנה
Laura Perry חשבה שכריתת שדיים כפולה תהפוך אותה לגבר. במקום זאת היא הותירה אותה הרוסה, עדיין אותה אישה פצועה: הוכחה שטרנזיציה רפואית לא יכולה לרפא את הנפש.
סקירה כללית
Laura Perry, שהייתה משוכנעת פעם ש”היא אמורה להיות גבר”, לקחה טסטוסטרון, עברה כריתת שדיים כפולה והפכה משפטית לגבר, ובכל זאת נשארה אותו אדם כואב. אחרי מפגש עם ישו ועם אהבתן של נשים מתפללות, היא עשתה דטרנזיציה, ומעידה כעת שאף ניתוח לא יכול לבטל את הזהות שאלוהים נתן לה.
סיכום וידאו מלא
לורה פרי פותחת את עדותה בתיאור ילדות שבה הרגישה דחויה כבת. כילדה אנרגטית וספורטיבית, חשה שאמה השקטה מעדיפה את אחיה הצייתן והרך-הדיבור, ולכן הפנימה את האמונה ש“בנים אהובים יותר”. בגיל שמונה הוטרדה מינית על ידי נער מעט מבוגר ממנה, אירוע שלדבריה שיווע אותה מינית ודחף אותה לפורנוגרפיה בחטיבת הביניים. בתיכון ניסתה להציג נשיות כדי לקבל תשומת לב מבנים, אך דפוס ההפקרות שנוצר הותיר אותה מרגישה מנוצלת וחסרת ערך. עד הקולג' ארגנה מפגשים מיניים אנונימיים ברחבי המדינה וצללה עמוק יותר לפורנוגרפיה, ובכל זאת דבר לא סיפק אותה. כשנזכרה בפנטזיות ילדות על היותה זכר, הסיקה שאומללותה נבעה מכך ש“אני אמורה להיות הגבר במערכת היחסים”. כשגילתה קבוצות תמיכה טרנסג'נדריות, האישור שקיבלה — “כמה נפלא זה וכמה אמיצה אני” — שכנע אותה שמעבר רפואי יפתור את כאבה. לורה מספרת את שלבי המעבר שלה בפירוט מרשים. היא החלה טסטוסטרון והתלהבה מהסימנים הראשונים של שיער פנים, קול עמוק יותר ושינוי בקווי הגוף. ב-2009 שינתה את שמה כחוק ועברה כריתת שד כפולה עם שחזור חזה. כשהייתה שוכבת על שולחן הניתוחים, פחדה לפתע ש“היא בידי השטן” והתפללה רק לשרוד. אף שבתחילה חגגה את המראה הגברי, הניתוח לא סיפק בסופו של דבר את הזהות המובטחת: “עדיין הייתי אותו אדם, רק בלי שדיים”. הרוסה רגשית, המשיכה לחיות כגבר אך הרגישה ריקה יותר ויותר. נקודת המפנה הגיעה כאשר אמה המתנכרת של לורה ביקשה ממנה לבנות אתר לחוג לימוד תנ״ך. בקריאת הערות הלימוד פגשה לורה תיאור של אלוהים כאוהב ונאמן ולא כועס ושופט. לאחר מכן התקיימו שיחות טלפון יומיומיות עם אמה, ולורה נדהמה מהשינוי שראתה באישה שפעם נראתה רחוקה. כשאמה עודדה אותה “לבטוח באדון” בזמן משבר, זיהתה לורה “כוח משנה” ובאותו לילה התפללה לקבל את ישו. היא עדיין האמינה שתוכל להישאר “איש אלוהים”, אך לאחר חודש של תפילה בדמעות חוותה חזון של ישו כורע, מושיט יד אל ה“בור” שלה ושואל: “האם את בוטחת בי?” לורה הסכימה, עזבה את זהותה הגברית, את בת זוגה, את עבודתה ואת ביטחונה הכלכלי, וחזרה לגור בבית. בעיר הולדתה, אמה של לורה הגישה לה ערימת כרטיסים מנשים בחוג התנ״ך שהתפללו עבורה שנים. הנשים גם אספו יותר מ-1,600 דולר כדי לקנות לה ארון בגדים חדש. כשלורה הגיעה לחוג, הקבוצה הקיפה אותה ב“יותר אהבה, שמחה וחיבוקים ממה שהרגשתי מנשים בחיי”. כשהרגישה לראשונה שאוהבים אותה באמת כאישה, היא אומרת ש“השקר הטרנסג'נדרי פשוט נשבר”. לורה מסיימת בקריאה לאחרים לגלות את החיים שאלוהים מציע, ומתעקשת ששום שינוי גופני אינו יכול לגבור על הזהות והייעוד שלשמם אלוהים ברא כל אדם.