המחיר של המעבר - הגוף שלי מעולם לא היה הבעיה
הלוואי שמישהו כמוני היה גלוי בפומבי כשהייתי בן 13... האישור הזה הוא במידה מסוימת שורש הבעיה... רופאים ומטפלים והחברה... זה לא מציע שום חלופות... או באמת ובכנות מציג את הסיכונים
סקירה כללית
קת קטינסון, ביולוגית מולקולרית וזמרת בת 33, מספרת כיצד טראומה מילדות, בידוד חברתי ואידיאולוגיה מגדרית באינטרנט הובילו אותה לשינוי מגדרי בגיל 28. לאחר שיחת טלפון בת 20 דקות עם 'פלאנד פארנתוד', היא קיבלה טסטוסטרון ללא בדיקות מעבדה או בדיקה רפואית; תוך ארבעה חודשים היא סבלה מנזק קולי מה שעדיין פוגע ביכולתה לשיר ולדבר. כיום, בעבודתה עם 'טרנזישן ג'סטיס', היא מזהירה שתרבות האישור והמדיקליזציה המהירה טומנות את הזרע לתפיסה ש'גופך הוא הבעיה' וקוראת לבני נוער לשמוע על הסיכונים שהקלינאים מעולם לא תיארו.
סיכום וידאו מלא
קאט קאטינסון, ביולוגית מולקולרית בת 33 וזמרת בעלת הכשרה קלאסית מעיירה קטנה בקליפורניה, מייחסת את הזדהותה הטרנסג׳נדרית לטראומה מוקדמת בילדות ולבידוד חברתי. היא חושדת שאולי היא על הספקטרום האוטיסטי, נזכרת בקושי ליצור חברויות, ואומרת שההתעללות שחוותה סביב גיל ארבע הותירה בה תחושה ש״להיות ילדה״ אינו בטוח. כבר בגיל חמש היא רצתה שנולדה בן, מתוך אמונה שלבנים יש ״יותר חופש״ ושאישיותה תתאים טוב יותר לגוף גברי. התחושות הללו נותרו פרטיות עד שבגיל 13 נתקלה באתר למבוגרים שבו נשים חיו כגברים. האתר הציג את המעבר כדרך היחידה לאושר, ושכנע אותה שהתערבויות רפואיות יכולות ממש לשנות את מינה. היא החלה לחבוש חזה, לקצר את שיערה, ופיתחה הפרעת אכילה כדי לדכא את ההתבגרות המינית, אך הוריה—שמעולם לא שמעו על רפואה מגדרית לילדים—לא הבינו, ואף רופא לא הציע חוסמי התבגרות או הורמונים. בגיל 17 קאט פגשה מטפל בסקרמנטו, שלאחר שלושה מפגשים בלבד הזמין את הוריה והכריז שהיא ״בן כלוא בגוף של בת״ ומוכנה לטסטוסטרון. הוריה, שהיו בהלם, סירבו לחזור, וקאט נשארה בארון עוד עשור. בין גיל 17 ל-28 היא התנסתה מדי פעם בשמות או בכינויי גוף גבריים, אך לא עברה מעבר רפואי. השינוי המכריע הגיע בגיל 28, לאחר פרידה טראומטית ובזמן שלמדה קורסים בלימודי מגדר בקולג׳. כשהייתה מוקפת בתרבות גאווה בקמפוס ומשוכנעת שלעולם לא תוכל להיות מאושרת כאישה, היא הסיקה שהמעבר הוא הדרך היחידה לריפוי. ביוני 2020 היא התקשרה ל-Planned Parenthood במהלך סגרי הקורונה; שיחת טלפון של 20 דקות עם אחות-מטפלת המזדהה כטרנסית הסתיימה במרשם לטסטוסטרון ללא בדיקות מעבדה, ללא בדיקה גופנית וללא הדרכה פנים אל פנים. קאט הזריקה לעצמה מדי שבוע, והעלתה במהירות את המינון. תוך שבועות קאט חוותה תופעות לוואי בולטות: בצקות, עלייה מהירה במשקל, בחילות, עצבנות, והרסני ביותר עבור זמרת כל חייה—צניחה פתאומית של שתי אוקטבות שהפכה במהירות לבלתי יציבה. לאחר זריקה נוספת אחת הטווח העליון של קולה קרס לצפצופים ולאוויר, הדיבור נעשה כואב, והיא איבדה את היכולת להקרין קול. היא ביטלה תוכניות לכריתת שדיים כפולה והפסיקה את הטסטוסטרון לאחר ארבעה חודשים בלבד, אך הנזק הקולי נמשך שנים לאחר מכן. כיום קאט עובדת עם העמותה Transition Justice, ומשתפת את סיפורה כדי שמתבגרים ישמעו על הסיכונים שקלינאים מעולם לא פירטו, וכדי שמי שעברו דה-טרנזישן ידעו שהחלמה אפשרית. היא מדגישה שהאישוש—בין אם מאתרים, מבתי ספר, ממטפלים או ממרפאות—שתל את הזרע שהגוף שלה הוא הבעיה, והיא מצטערת שלא היה דה-טרנזישנר ציבורי כשלה הייתה בת 13 כדי להציע נרטיב אחר.