סיפורה של אמא ממיין: כיצד תנועת האידיאולוגיה המגדרית כיוונה אל בתה המתבגרת האוטיסטית, וכיצד עשתה דטרנזיציה בגיל 18
אמא ממיין סירבה לחתום על ההפניה למרפאה מגדרית. אחרי שנים של טיפוח ברשת ושמירה מפני התאבדות, בתה האוטיסטית עשתה דטרנזיציה בגיל 18, ונחסכו ממנה חוסמי התבגרות, הורמונים וניתוחים.
סקירה כללית
Alicia Lawson, אם ממיין, מתארת כיצד בתה המתבגרת האוטיסטית נדחפה לטרנזיציה רפואית בידי רופאים וקהילות מקוונות, אך בסופו של דבר עשתה דטרנזיציה בגיל 18. סירובה של Alicia לחתום על הפניה מיידית למרפאה מגדרית, והישענותה על תפילה, ייעוץ וזמן, הצילו את בתה מנזק בלתי הפיך.
סיכום וידאו מלא
אליסיה לוסון, אם לחמישה ממיין, מספרת בפודקאסט Muddy Waters כיצד בתה המתבגרת האוטיסטית נמשכה למה שהיא מכנה “תנועת האידיאולוגיה המגדרית” וכיצד, לאחר שנים של סערה, הצעירה עשתה דטרנזישן בגיל 18. אליסיה שמה לב לראשונה שמשהו לא בסדר כשבתה שינתה את חתימת האימייל שלה לשם “לוק”. בביקור שגרתי של ילד בריא רופא הילדים ביקש מאליסיה לצאת מהחדר, ואז חזר עם טופס הפניה למרפאת מגדר בפורטלנד או בבאנגור ואמר לה לחתום עליו מיד כי רשימת ההמתנה כבר הייתה של שנה. אליסיה סירבה. פסיכולוג ילדים נתן לה מאוחר יותר תקווה, ואמר לה ש-90% מהילדים על הספקטרום האוטיסטי המטילים ספק במגדרם בסופו של דבר חוזרים בהם, ולכן אליסיה בחרה להמתין, להתחיל ייעוץ ולסרב למעבר רפואי. השנים הבאות התאפיינו בשמירה אובדנית מדי לילה, גרומינג ברשת בפלטפורמות כמו דיסקורד, ולחץ מתמיד מ“הקהילה” שהבטיחה שהורמונים וניתוחים יפתרו הכול. אליסיה החזיקה בעמדתה עד שבתה מלאו לה 18, ואז קיבלה שילדתה יכולה לקבל החלטות בעצמה כחוק. מיד אחרי חג המולד, בעודה במכללה, שלחה הבת לאמה הודעה: “אני חושבת שצדקת… אני לא טרנסג'נדרית. אני אישה”. אליסיה מתארת את הרגע כניצחון רוחני שחגגו קבוצות תפילה ברחבי המדינה. התלאה של אליסיה דחפה אותה לפוליטיקה מקומית. כבר אם בבית שלימדה בבית בזמן הקורונה, היא התמודדה וזכתה במושב בוועד בית הספר המקומי — וכעת מכהנת בקדנציה שנייה כיושבת ראש — לאחר שראתה כיצד האידיאולוגיה המגדרית משובצת במועדוני “זכויות אזרח” אחר הצהריים ואפילו במסדרונות כיתה ו' דרך כרזות המפרטות עשרות זהויות מיניות ומגדריות שסופקו, לדבריה, על ידי משרד התובע הכללי של מיין. היא מפרטת כיצד הורים לבני 13 צריכים כעת את רשות הילד לגשת לרשומות רפואיות, כיצד חוקי מדינה חדשים מאפשרים לבני 16 ו-17 לפנות להתערבויות מגדריות ללא הסכמת הורים, וכיצד מדיניות בתי ספר יכולה להכריז על הורים “לא בטוחים” ולהוציא בפועל ילדים מחזקתם. הוועד של אליסיה העביר מאז מדיניות מותאמת Title IX המגנה על ספורט נשים ועל מרחבים חד-מיניים, שכר מפקח חדש המתמקד בקפדנות אקדמית, ומתכונן לבחון מחדש את המדיניות הטרנסג'נדרית בשנה הקרובה. לאורך הראיון אליסיה מדגישה שכוחה נובע מאמונה, תפילה ומחויבות לשיח אזרחי. היא מעודדת הורים אחרים להרים קול, לעקוב אחר פעילות ילדיהם ברשת, ובמידת הצורך להפוך ל“הצד הנפגע” בתביעות המאתגרות מדיניות של דיבור כפוי כמו השעיות על “מיגדור שגוי”. היא מציעה את עצמה כמשאב — ניתן ליצור קשר בכתובת [email protected] — ומסיימת בהזכירה למאזינים שהאקטיביזם שלה החל רק כשהמערכת “לא הניחה לנו”, והפך אם רגילה ליושבת ראש ועד בית ספר נחושה להגן על ילדים ועל זכויות הורים.