ציר זמן של מעבר נשי וחזרה מגדרית
לקחתי טסטוסטרון בגיל 15, אהבתי את זה—עד שלא אהבתי. נשירת שיער, זקן והתחושה המכרסמת שהרסתי את הגוף שלי גרמו לי להפסיק. דה-טרנזישן הצילה אותי; אף ילד לא צריך להמר על שינויים בלתי הפיכים בגלל כאב זמני.
סקירה כללית
היא מתארת את מסעה מילדות מאושרת ונשית, דרך מצוקה קשה בגיל ההתבגרות, מעבר לטיפול בטסטוסטרון בגיל 15, וחזרה לגוף הנקבה בגיל 19 לאחר שהבינה שהשינויים התנגשו עם זהותה. היא חולקת תמונות ורגשות מכל שלב, ומסיימת בגאווה על שבחרה בעצמה מעל למעבר רפואי.
סיכום וידאו מלא
אל פותחת את הסרטון בהסבר שהצופים ביקשו שוב ושוב לציר זמן של המעבר שלה ושל החזרה ממנו, והיא סוף סוף מרגישה מוכנה לשתף אותו. היא מתחילה בילדותה המוקדמת, מתארת את עצמה כ"ילדה מאוד מאושרת" שאהבה ללבוש שמלות וחצאיות "חמודות להפליא" ובילתה את זמנה בניסיון לרצות את אמה ואחותה. שנים אידיליות אלה הסתיימו סביב גיל עשר, כשההתבגרות החלה והבריאות הנפשית שלה התדרדרה. בין גיל שתים עשרה לחמש עשרה היא הפכה ל"אדג'ית", גזרה את שיערה קצר ופיתחה דיכאון, חרדה והפרעת אכילה. בית הספר הפך לבלתי אפשרי, חברויות התפוגגו, והיא "באמת לא ראתה שום טוב בעצמי בכלל". בגיל חמש עשרה אל יצאה מהארון כטרנסג'נדרית, אימצה מראה גברי—תספורת קצרה, פלנלים, חולצות כפתורים—והציבה לעצמה כמטרה להתחיל טיפול בטסטוסטרון כי היא "שנאה" את קולה יותר מכל דבר אחר. במשך שבעת החודשים הראשונים על הורמונים היא צילמה סלפי בכל יום זריקה, מתייחסת לתהליך כאל ניסוי מרגש. החידוש התפוגג במהירות; היא הפסיקה לתעד את השינויים והתחילה להרגיש שהזריקות השבועיות הן "פשוט החיים שלי עכשיו". עם זאת, היא אומרת שהרגישה "טוב עם עצמי" במשך כשנתיים הבאות, שבמהלכן סיימה את התיכון, עבדה במספר עבודות, פעלה למען הדמוקרטים והשיגה חברה. עד תחילת 2019, עם זאת, הלחץ גבר—בקשות ללימודים גבוהים, נשירת שיער ותחושה כללית של חוסר נוחות. נקודת המפנה הגיעה באביב 2019. ב"נשף גאה" באפריל אל לבשה חזייה בציבור בפעם הראשונה בארבע שנים והרגישה מבוכה עזה, משוכנעת שכולם רואים בה "גבר בחזייה". החוויה הזו עוררה מחדש שאלות. במהלך טיול כביש בן שלושה שבועות ביוני—"הטיול הגדול האחרון שלי כלוק"—היא פנטזה על ללבוש ביקיני אך נמנעה מכך בגלל שיער הגוף והזקן שנגרמו מהטסטוסטרון. באוגוסט 2019 היא הפסיקה ליטול טסטוסטרון לחלוטין. מונטז' מהיר של תמונות מספטמבר עד פברואר מראה את החודשים מאז: אל מגדלת את שיערה, מרככת בהדרגה את המראה שלה ומרפה באופן נראה לעין אל הזהות המשוחזרת שלה. אל מסיימת בהרהור על היום שבו בחרה לחזור ממעבר. היא נזכרת שחשבה, "אני לא יודעת אם אראה כמו אישה שוב... אבל אני יודעת שאני צריכה לעשות את זה בשביל עצמי, לא בשביל אף אחד אחר". היא מדגישה שההחלטה התקבלה לטובת הרווחה האישית שלה, לא כדי לרצות את "החברה, גברים, טרנספובים או טרנסג'נדרים", ואומרת שהיא "מאוד גאה באדם שאני עכשיו".