Summary
In this paper Ray Blanchard introduced the word 'autogynephilia': a male's tendency to be sexually aroused by the thought or image of himself as a woman. He tested the idea on 212 male-to-female transsexual patients at a Toronto gender clinic, grouped by sexual attraction, using a new questionnaire. Patients not attracted to men (those attracted to women, to both sexes or to neither) reported more of this arousal than those attracted to men. Blanchard argued that all gender dysphoria in males not attracted to men is one condition driven by autogynephilia. The idea shaped later research and a label in the main US psychiatric manual (DSM-5), and remains one of the field's most disputed ideas. The evidence is one-time self-reports from one clinic, using a questionnaire built and tested on the same patients. It shows a link, not that arousal causes gender dysphoria.
Key findings
- Blanchard טבע את המילה 'אוטוגינפיליה' לנטייה של זכר להתעורר מינית ממחשבה או דימוי של עצמו כאישה.
- המחקר כלל 212 מטופלים בוגרים טרנססקסואלים מזכר לנקבה, בני 17 עד 63, בשירות המגדר של מרפאה פסיכיאטרית בטורונטו.
- המטופלים חולקו לקבוצה אחת הנמשכת לגברים ושלוש קבוצות אחרות: נמשכים לנשים, נמשכים לשני המינים, ואינם נמשכים לאף אחד.
- Blanchard בנה שאלון חדש משאלות קיימות כדי למדוד עוררות מהפנטזיה של להיות אישה, והשווה בין ארבע הקבוצות בו.
- כל שלוש הקבוצות שאינן נמשכות לגברים היו בסבירות גבוהה יותר מהקבוצה הנמשכת לגברים לדווח על עוררות מינית מדמיון עצמן כנשים.
- Blanchard הסיק שדיספוריה מגדרית בזכרים שאינם נמשכים לגברים היא מצב אחד, 'דיספוריה מגדרית אוטוגינפילית', נפרד מדיספוריה מגדרית בזכרים הנמשכים לגברים.
- הרעיון הזין מאוחר יותר תווית במדריך הפסיכיאטרי האמריקאי DSM-5, שצורפה לאבחנה של הפרעת הלבשה במין השני, ונותר שנוי במחלוקת עזה.
Abstract
This study tested the hypothesis that all gender-dysphoric males who are not sexually aroused by men (homosexual) are instead sexually aroused by the thought or image of themselves as women (autogynephilic). Subjects were 212 adult male-to-female transsexuals. These were divided into four groups; one homosexual and three nonhomosexual. The three nonhomosexual groups were heterosexual, bisexual, and analloerotic (unattracted to male or female partners, but not necessarily devoid of all erotic behavior). A Core Autogynephilia Scale was developed to assess a subject's propensity to be sexually aroused by the fantasy of being a woman. The four transsexual groups were compared on this measure (and on several others), using Newman-Keuls multiple-range tests at p less than .05. As predicted, all three nonhomosexual groups were more likely than the homosexual group to report sexual stimulation by cross-gender fantasy. This finding supports the hypothesis that the major types of nonhomosexual gender dysphoria constitute variant forms of one underlying disorder, which may be characterized as autogynephilic gender dysphoria.
Conclusion
As predicted, all three nonhomosexual groups (heterosexual, bisexual and analloerotic) were more likely than the homosexual group to report sexual stimulation by cross-gender fantasy. Blanchard concluded that this supports the hypothesis that the major types of nonhomosexual gender dysphoria are variant forms of one underlying disorder, which may be characterised as autogynephilic gender dysphoria, and proposed the term autogynephilia ('love of oneself as a woman') for a male's propensity to be sexually aroused by the thought or image of himself as a woman.