Summary
In a short debate piece, Kenneth Zucker, a psychologist who led the Toronto CAMH child gender clinic until 2015, argues that socially transitioning a young child (new name, pronouns, presentation) is not a neutral act but a form of treatment. Older follow-up studies found that most children with gender distress who did not transition no longer had it after puberty. So he predicts that early social transition will make it much more likely the distress lasts, often leading to lifelong hormones and surgery. He suggests this could be called iatrogenic, meaning caused by the treatment itself. He asks doctors to respect families' differing views. It is an informed expert opinion and a key statement of the view that social transition is a treatment, but it offers no new data.
Key findings
- Zucker מתאר מעבר חברתי של ילדים לפני ההתבגרות כטיפול שנועד להפחית מצוקה מגדרית, לא כצעד ניטרלי או תומך בלבד.
- הוא טוען שמעבר חברתי מוקדם צפוי להוביל לטיפול רפואי לכל החיים: הורמונים של המין השני וניתוח.
- הוא צופה שמעבר חברתי 'יגדיל באופן דרמטי' את תדירות המשכיות המצוקה המגדרית, בהשוואה למחקרים ישנים יותר של ילדים שלא עברו מעבר.
- הוא מציע ש'אפשר יהיה לאפיין' השפעה זו כאיאטרוגנית, כלומר המצוקה המתמשכת נגרמת חלקית על ידי המעבר עצמו.
- הוא קורא לכבוד והבנה כלפי הורים בעלי דעות שונות על הדרך הטובה ביותר לעזור לילדם.
- המאמר הוא חלק מסדרת ויכוח של 2020 ב-Child and Adolescent Mental Health שכללה גם מאמרים של Wren, Minnis, Theodosiou, ושל Butler ו-Hutchinson.
Abstract
A gender social transition in prepubertal children is a form of psychosocial treatment that aims to reduce gender dysphoria, but with the likely consequence of subsequent (lifelong) biomedical treatments as well (gender-affirming hormonal treatment and surgery). Gender social transition of prepubertal children will increase dramatically the rate of gender dysphoria persistence when compared to follow-up studies of children with gender dysphoria who did not receive this type of psychosocial intervention and, oddly enough, might be characterized as iatrogenic. Parents who bring their children for clinical care hold different philosophical views on what is the best way to help reduce the gender dysphoria, which require both respect and understanding.
Conclusion
Social transition of prepubertal children should be understood as a psychosocial treatment with likely downstream biomedical consequences; it will probably increase persistence of gender dysphoria relative to earlier follow-up studies and might be characterised as iatrogenic. Parents hold differing philosophical views about how best to reduce their child's gender dysphoria, and these require both respect and understanding.