Summary

A 2019 Swedish study by Bränström and Pachankis in the American Journal of Psychiatry was widely reported as showing that gender surgery improves mental health. People whose surgery was longer ago were less likely to be getting mental health care in 2015; hormones showed no such link. After critical letters, the journal asked statisticians to review it and asked the authors to compare 1,018 surgery patients with 1,018 similar people who had not had surgery. That comparison showed 'no advantage of surgery'. The 2020 correction called the pro-surgery conclusion 'too strong' and fixed a 48% vs 37.9% error. This SEGM (Society for Evidence-Based Gender Medicine) article explains the correction accurately. But the new comparison was an afterthought, not part of the original plan, the paper was not withdrawn, and SEGM is a side in the debate.

Key findings

• המחקר המקורי מ-2019 השתמש ברשומות בריאות לאומיות בשוודיה שכיסו 9.7 מיליון איש, כולל 2,679 עם אבחנה של אי-התאמה מגדרית בין 2005 ל-2015, ובחן טיפול בבריאות הנפש בשנה אחת, 2015.
• הוא לא מצא קשר בין שנים על הורמונים לטיפול בבריאות הנפש, אבל מצא סיכוי נמוך בכ-8% לטיפול על כל שנה מאז הניתוח האחרון. המחברים אמרו שזה תומך במתן ניתוח.
• לאחר מכתבים ביקורתיים מחוקרים בשוודיה, נורווגיה, ארה"ב ובריטניה, עורך כתב העת הורה על שתי סקירות סטטיסטיות וביקש מהמחברים להשוות 1,018 מטופלי ניתוח ל-1,018 מטופלים דומים שלא עברו ניתוח.
• התיקון מאוגוסט 2020 אמר שהשוואה זו הראתה 'אין יתרון לניתוח' בביקורים בגין מצב רוח או חרדה, במרשמים, או באשפוזים לאחר ניסיונות התאבדות.
• התיקון כינה את המסקנה בעד הניתוח 'חזקה מדי' מפני שהמחקר לא עקב אחר אנשים קדימה בזמן ולא חילק טיפול באופן אקראי. הוא גם תיקן את שיעור מי שעברו ניתוח מ-48% ל-37.9%.
• המאמר לא נמשך. הוא פורסם מחדש עם הערה שנוספה, ובתשובתם המחברים הגנו על הממצא בנוגע לזמן מאז הניתוח וטענו שמטופלים שלא עברו ניתוח הם קבוצת השוואה גרועה.
• בהשוואה החדשה, מטופלי ניתוח טופלו קצת יותר בגין חרדה, והיו להם 13 אשפוזים לעומת 7 לאחר ניסיונות התאבדות. הפער הזה יכול בקלות להיות מקרי, ו-SEGM אומר שהוא אינו מראה נזק.
• רוב הניתוחים היו אחרונים: מעל 75% מ-1,018 היו בתוך שלוש שנים מ-2015 ורק 19 היו לפני 10 שנים או יותר, ולכן המחקר אומר מעט על תוצאות ארוכות טווח.

Abstract

In October 2019, the American Journal of Psychiatry (AJP) published a study from the Karolinska Institute in Sweden, and the Yale School of Public Health which reported that “gender-affirming" surgeries for gender dysphoric patients are associated with improved mental health outcomes. Looking at mental health utilization in the year 2015, a retrospective analysis showed that the more time passed since surgery, the fewer mental services were utilized by patients, with an average 8% reduction in mental health utilization for each year following surgery. From this, the study concluded that surgery has a beneficial effect on mental health, and that benefits continue to accrue over time. However, following a reanalysis of the data, this conclusion has now been officially corrected to indicate that there is “no advantage of surgery.”

Conclusion

After reanalysis with a control group comparing gender dysphoric patients who received surgery to those who did not, no statistically significant difference was found in mental health utilization measures. The AJP correction stated the original conclusion that 'the longitudinal association between gender-affirming surgery and lower use of mental health treatment lends support to the decision to provide gender-affirming surgeries' was too strong. The Society for Evidence-Based Gender Medicine (SEGM) concluded that no mental health benefit of gender-affirming surgery was demonstrated in the corrected analysis.