Summary
The US Department of Health and Human Services ordered this review by executive order and published it in May 2025. It looks at the evidence for social transition, puberty blockers, hormones and surgery in under-18s. Its core gathers 17 earlier evidence reviews, which rated the evidence on mental health, quality of life and regret as very weak for every treatment. Other chapters cover policies abroad, WPATH, US practice, ethics and talk therapy. The main finding matches European reviews such as England's Cass Review. But the authors, named only in November 2025, include public critics of these treatments, and several were paid for legal or expert-witness work. US medical groups and academic critics say it misrepresents the evidence. Its evidence chapter fairly shows how uncertain the evidence is; its other chapters are argued opinion, not systematic research.
Key findings
- הדוח אסף 17 סקירות ראיות קודמות: 2 על מעבר חברתי, 9 על חוסמי התבגרות, 8 על הורמונים של המין השני, 3 על ניתוח ו-5 על טיפול שיחתי. עשר דורגו כבעלות סיכון נמוך להטיה.
- לכל טיפול, הראיות על מצוקה, בריאות נפשית, איכות חיים וחרטה דורגו כחלשות מאוד. רק השפעות גוף צפויות, כמו עצירה בפועל של ההתבגרות, נתמכו בראיות חזקות.
- אף אחד מהמחקרים בתשע הסקירות של חוסמי ההתבגרות לא היה ניסוי אקראי (שבו אנשים מוקצים לטיפול באופן מקרי), ורק שישה היו עם קבוצה שלא טופלה להשוואה.
- הדוח מונה נזקים אפשריים: אי-פוריות, בעיות מיניות, בניית עצם חלשה יותר, בעיות לב ומטבוליזם, מצבי בריאות נפשית, סיבוכי ניתוח וחרטה. חלק גדול מזה מנומק מאופן פעולת הגוף ולא נמדד בצעירים שטופלו.
- הדוח אומר ששיעור החרטה האמיתי אינו ידוע ונדרשים נתונים טובים יותר. הוא טוען גם שחרטה או שביעות רצון לבדן אינן יכולות להראות אם טיפול מוצדק רפואית.
- הגרסה הראשונה (1 במאי 2025) לא נקבה בשמות מחברים. גרסת 19 בנובמבר 2025 נקבה בתשעה תורמים ופרסמה תשע ביקורות עמיתים עם תגובות. חמישה תורמים אמרו שקיבלו תשלום על עבודה משפטית או כעדי מומחה ברפואת מגדר.
- הממשלה הזמינה את האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי והאגודה האנדוקרינית לסקור אותו. רק הפסיכיאטרים הסכימו, והם אמרו שהשיטות לא היו פתוחות מספיק כדי לקבל את הממצאים כפשוטם.
Conclusion
The Review concludes that the overall quality of evidence on the effects of any intervention for pediatric gender dysphoria (social transition, puberty blockers, cross-sex hormones, surgery) on psychological outcomes, quality of life, regret or long-term health is very low, so reported benefits are likely to differ substantially from true effects. Evidence on harms in systematic reviews is also sparse, but the authors argue that known physiology points to risks including infertility, sexual dysfunction, impaired bone density accrual, cardiometabolic effects, surgical complications and regret. They judge the WPATH SOC-8 and Endocrine Society guidelines to lack developmental rigour and say U.S. medical associations overstated professional consensus. On ethics, they argue that respect for autonomy does not create a right to non-beneficial interventions. They describe psychotherapy as a noninvasive alternative that systematic reviews have not linked to adverse effects. The Review states that it is not a clinical practice guideline and makes no legislative or policy recommendations.