הפרדוקס: עונש מוות על הומוסקסואליות, ניתוח מסובסד ל"טרנססקסואליות"

איראן מציגה את אחת הסתירות המטרידות ביותר במדיניות המגדרית העולמית:

• הומוסקסואליות דינה מוות — לפי סעיפים 233–241 לחוק העונשין האסלאמי, קיום יחסי מין חודרניים בין גברים יכול לגרור עונש מוות לבן הזוג הנחדר
• ניתוח לשינוי מין (SRS) חוקי, מסובסד על ידי המדינה ומועודד — מאז פתווה (פסיקה דתית) משנת 1987 של האייתוללה חומייני
• איראן מבצעת יותר ניתוחי שינוי מין מכל מדינה מלבד תאילנד — לפי הערכה יותר מ-4,000 בשנה

אין זה מקרה. ממשלת איראן רואה בהומוסקסואליות מחלה שניתן "לרפא" באמצעות ניתוח. כפי שמסבירה פעילת זכויות הלהט"ב האיראנית שאדי אמין: "הממשלה מאמינה שאם אתה גבר הומו, נשמתך היא נשמה של אישה ועליך לשנות את גופך. אנו סבורים שזו דרך להילחם בקיומם של הומוסקסואלים, כי אתה משנה את גופם וכך פותר את הבעיה."

כיצד פועלת המערכת

כדי לשנות מגדר באופן חוקי באיראן, על האדם:

1. לקבל אבחנה פסיכיאטרית של "הפרעת זהות מגדרית"
2. לקבל היתר רשמי לשינוי מין מהתובע (לפי המלצת הארגון לרפואה משפטית)
3. לעבור טיפול הורמונלי, עיקור וניתוח באברי המין
4. לפנות לבית המשפט לקבלת תעודת לידה ומסמכי זהות חדשים

הממשלה מעניקה מענקים של עד 45 מיליון ריאל (כ-1,240 דולר) והלוואות של עד 55 מיליון ריאל (כ-1,500 דולר) לניתוח. מאז 2012 מחויבות חברות הביטוח הרפואי לכסות את מלוא העלות.

אך אין אפשרות להיות פשוט הומו. כפי שסיפר איראני אחד לחוקרים: "בחברה הזו, אתה חייב להיות או גבר או אישה." אין הכרה חוקית בהומוסקסואליות, אין זוגיות אזרחית, אין הגנה מפני אפליה. הדרך היחידה לחיות בגלוי במערכת יחסים חד-מינית היא לשנות מין.

כפייה, לא בחירה

סרט התעודה משנת 2008 Be Like Others (בימוי: טנאז אשאגיאן) עוקב אחר מטופלים במרכז הכירורגי מירדמאד בטהראן. הסרט חושף:

• על המטופלים מופעל לחץ מצד משפחות, רופאים והחברה לעבור ניתוח
• מטופל אחד, עלי אסכר, אינו רוצה להפוך לאישה אך אינו רואה אפשרות אחרת — אביו מאיים להרוג אותו
• לאחר הניתוח, עלי (כיום נגאר) מנושלת על ידי משפחתה, נכנסת לדיכאון ופונה לעבודה בזנות
• כשנשאל "מי מכריח אותך לעבור את הניתוח?" עונה מטופל: "החברה."
• מטופלים רבים אומרים שיסרבו לניתוח אילו לא חיו באיראן

עמדת ממשלת איראן מפורשת. כפי שאמר איש דת לאחד המטופלים: "אתה טרנססקסואל, ועליך לעבור את הניתוח. זה מקובל בדת שלנו." ההיגיון הוא: אם אתה נמשך לבני אותו המין, כנראה שאתה למעשה בן המין הנגדי — והניתוח "יתקן" אותך.

הממשלה מאמינה שאם אתה גבר הומו, נשמתך היא נשמה של אישה ועליך לשנות את גופך. אנו סבורים שזו דרך להילחם בקיומם של הומוסקסואלים, כי אתה משנה את גופם וכך פותר את הבעיה. —שאדי אמין, פעילת להט"ב איראנית

המספרים

• כ-4,000 ניתוחי שינוי מין מבוצעים באיראן מדי שנה (לפי נתוני הממשלה)
• ד"ר בהראם מיר-ג'לאלי, המנתח הבולט ביותר באיראן לניתוחי שינוי מין, ביצע 320 ניתוחים בין 1993 ל-2005 — לדבריו, היה מבצע פחות מ-40 במדינה אירופית באותה תקופה
• הסיבה לפער, לדבריו, היא "האיסור החמור של איראן על הומוסקסואליות"
• כמעט 1,400 אנשים הגישו בקשה לאישור ממשלתי לניתוח שינוי מין בין 2006 ל-2014

מספרים אלה אינם עדות לאוכלוסייה טרנסג'נדרית גדולה. הם עדות למדינה הומופובית שמציעה ניתוח כדרך המילוט היחידה מפני רדיפה.

ההשפעה על הומואים ולסביות

הלחץ הכפייתי נופל בעוצמתו הרבה ביותר על הומואים ולסביות שאין להם כל רצון לשנות את מינם:

• הומואים מסווגים כחולי נפש ופטורים משירות צבאי — אך גם מנועים מתעסוקה ציבורית
• לסביות צפויות ל100 מלקות על יחסי מין בין נשים; עבירה רביעית גוררת עונש מוות
• על שתי הקבוצות מופעל לחץ מצד משפחות, רופאים ורשויות לעבור ניתוח
• המסרבים צפויים למעצר, מאסר, הוצאה להורג או מוות חברתי

כפי שסיפר גבר איראני ל-BBC: "הם חשבו שאני הומוסקסואל ולא הסכימו שאשנה את מיני... [ואמרו לי], 'אתה חייב להיות מוצא להורג.'" אביו הורה לאחיו: "לך מצא אותו והרוג אותו, ואני אשלם על זה."

לאחר הניתוח, רבים ננטשים על ידי משפחותיהם, מתמודדים עם אפליה ופונים לעבודה בזנות. הממשלה אינה מספקת תמיכה סוציאלית לאנשים טרנסים לאחר הניתוח. כפי שמציינת הפעילה שאדי אמין: "לאחר שהממשלה מפעילה כוח כדי לנתח אנשים, היא מעלימה עין מהם."

מה זה מוכיח

איראן היא העדות החזקה ביותר לכך שמעבר רפואי יכול להיות כלי של כפייה הומופובית, ולא של שחרור. המערכת האיראנית מדגימה:

1. ניתוח אינו משחרר מטבעו — ניתן לכפות אותו כ"תרופה" להומוסקסואליות
2. הכרה חוקית ב"טרנססקסואליות" עלולה לחזק הומופוביה — בכך שהיא מציעה ניתוח כדרך המקובלת היחידה לאנשים הנמשכים לבני אותו המין
3. הבינאריות המגדרית נאכפת, לא מתעלה עליה — איראן מכירה רק ב"גבר" או "אישה"; אין אפשרות שלישית
4. מעבר רפואי יכול להיות אלימות מדינתית — כאשר החלופה היא מוות, ל"הסכמה" אין משמעות

פעם חשבתי שזה מאוד פרוגרסיבי, אבל אז התחלתי להבין שהמדינות האלה הן גם מאוד פטריארכליות ושמרניות, וגם מאוד לא שוויוניות. תפקידי המגדר נוקשים מאוד. "המגדר השלישי" אינו סימן לעמדות פרוגרסיביות, אלא לעמדות שמרניות כלפי מגדר. —Affectionate_Act7962, גבר שחדל.

התגובה המערבית

פעילים טרנסים במערב מצטטים לעיתים את איראן כהוכחה ש"אנשים טרנסים קיימים בכל מקום" ושא"טיפול מאשר-מגדר מציל חיים". זוהי עיוות מגוחך. איראן אינה מספקת "טיפול מאשר-מגדר" — היא מספקת ניתוח בכפייה מטעם המדינה כתנאי לקיום חוקי עבור אנשים הנמשכים לבני אותו המין.

המקרה האיראני מאלץ אותנו לשאול שאלות לא נוחות:

• אם ניתוח "מציל חיים" במערב, מדוע הוא נכפה באיראן?
• אם "זהות מגדרית" היא מולדת, מדוע ממשלת איראן מניחה אותה אצל כל ההומואים?
• אם מעבר רפואי משחרר, מדוע מטופלים איראנים אומרים שיסרבו לו אילו הייתה להם הבחירה?

איראן מראה שאותם הליכים רפואיים יכולים להיות וולונטריים בהקשר אחד ומדכאים בהקשר אחר. הטכנולוגיה ניטרלית; מבני הכוח שסביבה אינם.

מקורות

• Eshaghian, T. (במאית). (2008). Be Like Others [סרט תעודה]. ITVS International. ביקורת: Slant Magazine
• Human Rights Watch (2010). "We Are a Buried Generation": Discrimination and Violence against Sexual Minorities in Iran. מקור
• LGBTQ Nation (2020). איראן כופה על גברים הומואים ניתוחי שינוי מגדר כדי "להפוך אותם להטרוסקסואלים".
• BBC Persian (2014). דיווח: איראנים הומואים נכפים לניתוח לשינוי מין.
• US Department of State (2017). Country Reports on Human Rights Practices: Iran.
• American Iranian Council (2021). Myth vs. Fact: Homosexuality & Gender Assignment in Iran.
• Quartz (2016). "כולם התייחסו אליי כמו לקדושה" — באיראן, יש רק דרך אחת לשרוד כאדם טרנסג'נדר.