מה מראים המחקרים
עוקבות קליניות אינן מראות שיפור מדיד במצוקה המיגדרית או בבריאות הנפש עם חוסמי התבגרות. המחקר הראשון של הפרוטוקול ההולנדי דיווח על ירידה בבעיות התנהגות ובדיכאון (בעיות בטווח קליני לפי דיווח הורים ירדו מ-44% ל-22%), אך המצוקה המיגדרית ותדמית הגוף לא השתנו (de Vries ואחרים, 2011). מחקר ההתערבות המוקדמת באנגליה על 44 בני 12–15 שנבחרו בקפידה לא מצא שינוי במצוקה רגשית, בפגיעה עצמית, באיכות חיים או במצוקה מיגדרית (Carmichael ואחרים, 2021), ועוקבה בת 94 צעירים במימון NIH האמריקאי לא מצאה שינוי מדיד לאורך שנתיים, עם 18% בדיכאון בינוני או חמור בבסיס ו-23% לאחר שנתיים (Olson-Kennedy ואחרים, 2025). סקירות רשמיות מסכימות: מטה-אנליזה של 10 מחקרים דירגה את כל הראיות בנוגע לבריאות נפש, מצוקה מיגדרית ועצם כוודאות נמוכה מאוד (Miroshnychenko ואחרים, 2025); סקירות יורק עבור סקירת Cass לא יכלו להסיק מסקנות בנוגע למצוקה מיגדרית או לבריאות נפש (Cass Review, 2024); ועדכון של חיפוש NICE לא מצא מחקר חוסמים מתאים חדש (Zepf ואחרים, 2024). החוסמים גם ממעטים לשמש כהפוגה ניטרלית: 98% (Carmichael ואחרים, 2021), 87% (Brik ואחרים, 2020) ו-100% (de Vries ואחרים, 2011) עברו להורמוני המין השני.
התוצאות הגופניות מראות אותות נזק. צפיפות העצם נופלת מאחורי העמיתים במהלך הדיכוי; בניתוח חוזר אחד, לכשליש מהמטופלים הייתה צפיפות ירך נמוכה באופן חריג לאחר שנתיים (Biggs, 2021). בערך בגיל 28, נקבות שטופלו בטסטוסטרון התאוששו, בעוד זכרים שטופלו באסטרוגן שמרו על צפיפות עמוד שדרה נמוכה, עם 9–18% הרחק מתחת לטווח התקין (van der Loos ואחרים, 2023). לאף אחד מ-29 נשים טרנסיות שהחלו חוסמים בגיל ההתבגרות המוקדם לא היו זרעונים בוגרים בניתוח (de Nie ואחרים, 2022), וכתם קדם-פרסום קטן דיווח על רקמת אשך מכווצת ולא בשלה (Murugesh ואחרים, 2024). שימור פוריות נעשה בו שימוש נדיר: 2 מתוך 73 בני נוער למרות ייעוץ כמעט גורפי (Nahata ואחרים, 2017).
גבולות הראיות
לא קיימים ניסויים אקראיים, ולכמעט כל המחקרים חסרה קבוצת השוואה ללא טיפול, ולכן אין להפריד שינויים מהתבגרות, מטיפול במקביל או מבחירה. המדגמים קטנים, הנשירה כבדה (37% חסרים נתוני דיכאון לאחר שנתיים בעוקבה האמריקאית; 14 מתוך 44 נותרו לאחר שלוש שנים באנגליה), ורוב העוקבות עברו סינון מוקדם, מנוהלות בידי מרפאות ומעוקבות רק עד תחילת ההורמונים. מחקרי עצם מודדים צפיפות ולא שברים; מחקרי פוריות בוחנים רקמה ולא פוריות; תוצאות ארוכות טווח לא נחקרו כמעט כלל.